לייעוץ מקצועי חייגו: 077-4140530
הלבנת הון

הלבנת הון

הלבנת הון

המאבק הבינלאומי בעבריינות מתמקד בעשור האחרון בתופעה של הלבנת הון ומניעת רווח ע”י פעילות עבריינית. הלבנת הון היא עשיית פעולה ברכוש, לעתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע רכוש שמקורו בפעילות עבריינית בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש.

שיטות הלבנת ההון הן רבות ומגוונות, אך המכנה המשותף לרובן הוא ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות לתהליך מובנה של שימוש במערכות אלה, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום תוך הסוואת זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקורם של הכספים. התהליך כולל, בין היתר, פעולות של “מיקום” כספים (לרוב מזומנים בסכומים גדולים) במערכת פיננסית לגיטימית באופן המטשטש טשטוש מרבי את מקורם האסור של הכספים ומקשה את איתורו. כן כולל התהליך פעולות פיננסיות לגיטימיות נוספות, כגון המרה, הפקדה, משיכה ועוד כאלה פעולות הנעשות בין הגורמים הממוקמים במדינות שונות. הפעולות האמורות נעשות בדרך של “הטמעתו” של הרכוש במערכת הכלכלית הלגיטימית, כך שלא ניתן לשחזר את מקורו העברייני.

האמצעים האופייניים להלבנת הון הם:

  • הברחה של כסף מזומן למדינות שבהן הפיקוח על המטבע רופף, חוקי הסודיות ‎הבנקאית חמורים ואין בהן חובת דיווח על פעולות בנקאיות חשודות;
  • העברות אלקטרוניות בדויות של כספים, זאת כצעד ראשון למיקומו של ‎הרכוש במערכת פיננסית מוכרת;
  • פיצול של הפקדות והעברות לסדרת פעולות פטורות מחובת ‎דיווח ותיעוד, מקום שקיימות חובות כאלה, על פעולות בנקאיות בסכומים ‎מסוימים;
  • שימוש בחברות בדויות כצינור להעברת כספים וכן שימוש בחברות חזית, ‎שיש להן עסקים לגיטימיים, בדרך כלל חברות שיש להן תזרים מזומנים גבוה ‎הקשה לשומה, אגב מניפולציות בדיווחיה העסקיים של אותה חברה;
  • ניפוח רווחי הון בדיווחים לרשויות;
  • יבוא ויצוא בחשבוניות מזויפות בשערוך מנופח של הסחורה;
  • הקמת מערכות בנקאיות מחתרתיות, המאפשרות העברות אלקטרוניות ‎בין-לאומיות של הון;
  • שימוש בחלפני כספים לפעולות המרה והעברה של סכומי כסף גדולים;
  • השקעות מזומנים בחברות עתירות ממון עסקי (קבלנות, ביטוח, חברות ‎להשקעות).
  • שימוש באנשי “קש” ובחברות “קש” לביצוע עסקאות מלבינות.
  • פעולות אלה נעשות תוך ניצול כללי הסודיות הבנקאית וכן תוך ניצול ענינן של מדינות בהשקעות פיננסיות וכלכליות מוגברות בתחומן, עד כדי נכונות לעצימת עיניים באשר למקור הכספים המושקעים.

ההכרה בצורך להלחם בתופעה של הלבנת הון כאסטרטגיה העיקרית למלחמה בעבריינות הסמים המסוכנים והפשע המאורגן,על-ידי שיתוף פעולה בין-לאומי, ההבנה הבין-לאומית בדבר האסטרטגיה החדשה למלחמה בעבריינות סמים ופשע מאורגן באה לידי ביטוי בשורה של צעדים שננקטו במישור הבין-לאומי, בסטנדרטים משותפים לפעולה ובאימוץ חקיקה המאפשרת את יישומם של אותם סטנדרטים. ההכרה הבין-לאומית האמורה, יחד עם ההכרה כי מדינת ישראל משמשת גם היא בסיס נוח לפעולות של הלבנת הון וכי בהעדר צעדי התארגנות מעשיים בישראל להתמודדות עם התופעה, עלולה ישראל לשמש כר נרחב להלבנת הון, דבר העלול לפגוע קשות במוניטין של המערכת הכלכלית והבנקאית של ישראל, וכן באמון הציבור בישראל במערכות אלה – הם אשר הובילו לחקיקת חוק איסור הלבנת הון התש”ס-‎2000 (להלן: “החוק”) מודל ההיערכות אשר נבחר, תואם בשינויים מסוימים, את המודל של הקהילה האירופית, המתבסס על חובת דיווח של עסקאות חשודות ועל חובת דיווח מוגבלת של עסקאות לפי אפיונים מסוימים, וזאת לעומת המודל האמריקני שיש בו חובת דיווח גורפת וכללית.

אגף המכס קיבל על עצמו לטפל בהעברות כספים באופן פיזי אל תוך ישראל ומישראל, תוך יצירת מנגנון דיווח באמצעות תקנות, שעל פיהן חייבי הדיווח ידווחו למכס באמצעות טופס דיווח, שיועבר למאגר שבמשרד המשפטים.

חובת הדיווח: ​החוק מחייב כל אדם הנכס לישראל או היוצא ממנה עם כספים (לעניין זה “כספים”: מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים), לדווח עליהם בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה אם שווי כל אחד מהם או שוויים יחד הוא בסכום ‎50,000 ש”ח או יותר.

הפרת חובת הדיווח: החוק קובע כי המפר את חובת הדיווח דינו מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף ‎61(א)(‎4) לחוק העונשין, או פי עשרה מהסכום שלא דווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. כמו-כן החוק הסמיך שוטרים ופקידי מכס לתפוס את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח, וכן הסמיך את מנהל המכס להקים ועדה להטלת עיצום כספי בשל הפרה כאמור.

שתפו עם חברים
צור קשר
זבוטינסקי 33, רמת גן
א’-ה’ 09:00-17:00
או מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
  • שדה זה הינו למטרות אימות וצריך להישאר ללא שינויים.